המודל הביופסיכוסוציאלי של הכאב

 

 

אירגון הכאב העולמי עדכן את ההגדרה ל-“מהו כאב“ וקבע שכאב הוא:

 

”חוויה חושית ורגשית לא נעימה, אשר קשורה לנזק ממשי או פוטנציאלי לרקמות או המתוארת במונחים כאלו“. Pain. November 2007

 

באופן מסורתי, כאב הוסבר במונחים ביומכניים או על ידי מודל קרטזיאני, שבו הכאב הובן אך ורק במונחים של "נזק לרקמות“. מכיוון שכל אדם חווה כאב בצורה הייחודית לו, ההגדרה המעודכנת לוקחת בחשבון את האדם החווה את הכאב. תפיסה זו הובילה לטרמינולוגיה של המודל הביופסיכוסוציאלי של הכאב. בעיקרון זה אומר שאם אדם מתלונן על כאב, הוא באמת נמצא בכאב. הרגשת כאב אינה מבוססת על הימצאות הוכחה פיזית של נזק רקמתי.

 

ההבנה החדשה הזו מתארת הרגשה של כאב כאשר ”מערכת האזעקה של הגוף מתריעה למוח על נזק ממשי או פוטנציאלי לרקמות הגוף“ (מתוך הספר “Explain Pain” על ידי מוזלי ובטלר).

 

בעקבות אירוע מאיים או ”טריגר“, מפרש המוח את האותות העצביים הנשלחים מחיישני הגוף כ-”סימני סכנה“. זה משמש כהתראה לאדם לנקוט בפעולה כלשהי. זוהי תגובה אינסטינקטיבית לאותו איום הנתפס על ידי המוח.

 

במודל ”ביורפואי“, היכן שכאב מובן במונחים של נזק לרקמות, לא יכולה להיות הקלה אפשרית לכאב עד שהנזק הקיים לא יתוקן. המשמעות של כך לאותו אדם החווה כאב היא שהוא צריך טיפול תרופתי על מנת לעצור את המוח מלתת לו להרגיש כאב או טיפול כרוני, מכיוון שיש כמובן נזק כלשהו.

לגישה זו יש הצלחה מוגבלת מאוד וזה מכיוון שעבור אנשים רבים היא נכשלה בלהביא לתוצאות הרצויות.

 

בחיים האמיתיים ישנם סיטואציות בהם הנזק לרקמות הוא ברור, לדוגמה ברך הסובלת מאוסטרופורוזיס, אך זה לא אומר שהאדם בהכרח ירגיש כאב. רופא יכול לציין בליטות דיסק בצילום רנטגן, למשל בגב התחתון או בצוואר, אך האדם אינו מתלונן על כאב. כולנו שמענו על מקרים בהם חיילים בקרב ספגו פגיעת כדור ברגל אך המשיכו לרוץ ולהילחם.

 

אבל לפעמים אנחנו גם רואים את ההפך, למשל כאשר שישה חודשים לאחר נקע בקרסול ישנם אנשים שלא יכולים לחזור לרוץ ואף ממשיכים לחוות כאב. אנו רואים מטופלים, לאחר נפילה על הגב, שלעולם לא חזרו לעבוד.

 

העובדה שאדם חווה כאב בצורה שונה לגמרי מאדם אחר, במצב דומה, מראה שקיימת מורכבות לעניין ולאו דווקא פתרון פשוט כמו ”נזק לרקמות“.

 

מחקרים וטכנולוגיות חדשניות נתנו לנו הבנה מעמיקה יותר כדי להסביר את חווית הכאב השונה בין אנשים ובכך לסייע בטיפול. הבנה ביופסיכוסוציאלית של הכאב עזרה לנו לספק תוצאות טובות יותר עבור אנשים הסובלים מכאב. אותה גישה ביופסיכוסוציאלית מבוססת על הרחבת ההבנה והידע של המטופלים עצמם לגבי הכאב שלהם, להפוך את הכאב למושג הגיוני עבור המטופל, לתת תחושה של שליטה בכאב, להחזיר את האנשים לפעילויות שהם אוהבים. כיום גישה זו היא חלק בלתי נפרד מהטיפול בכאב.

 

נוירופלסטיקה מגדירה את היכולת של המוח לארגן את עצמו מחדש על ידי יצירת קשרים עצביים חדשים במהלך חיי האדם, כלומר, ניתן לשנות את תפיסת הכאב באמצעות למידה. הבנה שתנועה מסוימת היא לא דבר מסוכן יכולה לסייע בשיקום התפקוד.

 

באקטיב פיזיותרפיה, אנו יכולים לעזור לך להשתמש בידע החדש הזה כדי להפחית ולהקל בכאב שלך ולהחזיר אותך לעסוק באותן פעילויות שחשובות לך. זה יכול להחזיר לך את הביטחון והשליטה על הגוף שלך ועל הכאב שלך.

 

 

זו הייתה הקדמה קצרה המסבירה כיצד ההבנה של הטבע הביופסיכוסוציאלי של הכאב יכולה לעזור לך.

 

במרפאת אקטיב פיזיותרפיה עזרנו להמון אנשים עם כאבים כרוניים ונכות לחזור לחיים פעילים, על ידי עבודה משותפת ביחד עם המטופלים. בנוסף, הראנו והסברנו את הדרך בה הם יכולים להשתתף באופן פעיל בהשגת ההקלה בכאב וחזרה לפעילות.

 

 

 

 

צור קשר עם דוד פידלר מאקטיב פיזיותרפיה למידע נוסף או לקביעת תור.

Active Physiotherapy
עברית
ENGLISH